החלטה בתיק עת"א 35425-10-12

לפניי עתירה שהוגשה כנגד המשיב בגין החלטתו להורות על הפסקה מנהלית של עבודות שירות שאמור העותר לבצע, החורגת מן המידתיות המצופה במקרים כגון זה, ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני המחייב התערבות בית משפט נכבד זה.

בנימוקי העתירה מציין ב"כ העותר כדלקמן:

1.         עתירה קודמת 42623-04-12 שהוגשה כנגד המשיב התקבלה, בסיומה, אמור היה המשיב לקיים שימוע בעניינו של העותר.

2.         ב"כ העותר מכנה את תגובת המשיב והאמור על ידו בסעיף 36 לבקשתו להפסקה מנהלית של עבודות השירות כעזות מצח של המשיב.

3.         "המשיב לא נקלט לעבודה מחדש ודומה כי תחושת התסכול שנצברה אצל הממונה כתוצאה מהחלטת בית משפט זה הביאה את המשיב לנהוג במוטיבציית יתר כלפי העותר ובהצבת מכשול בפני עיוור על ידי המשיב". (סעיף 8 לעתירה).

4.         "נסיבות חייו של העותר אינן קלות. העותר עומד מאחורי רצונו לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות ומסקנת הממונה כי עסקינן במשיב מניפולטיבי הינה משוללת כל יסוד" (סעיף 9 לעתירה).

5.         "במקרה דנן השימוע לא קוים בסופו של יום מאחר ובאותו יום היה למשיב דיון בבית המשפט אליו פחד העותר לאחר ולפיכך לאחר שהמתין החל משעה 10:00 והבין כי עניינו לא עתיד להתברר בזמן הקרוב מסר כי עליו לעזוב לדיון בעניינו בבית משפט " (סעיף 11 לעתירה).

6.         "מכאן והלאה הרים המשיב ידיים בעניינו של העותר ובחר להודיע על הפסקה מינהלית על עבודות השירות" (סעיף 12 לעתירה).

7.         "החלטה זו מנוגדת להחלטה שניתנה על ידי בימ"ש נכבד זה ולפיה יקויים שימוע כנדרש וכפי ששימוע צריך להיות מבוצע" (סעיף 13 לעתירה).

8.         "ברור כי החלטת המשיב נגועה בחוסר סבירות קיצוני הזועק לשמיים, שהרי אין מדובר בהתנהגות לא ראויה אלא בשלב בעוד המשיב לא שובץ לעבודה מחדש" (סעיף 14 לעתירה).

 על יסוד נימוקים אלה נתבקש בית המשפט להתערב בהחלטת הממונה, להורות על ביטול החלטתו והחזרת העותר לעבודות השירות.

ב"כ המשיבה הגישה תגובתה בכתב ממנה עולה כמשנה סדורה השתלשלות העניינים מאז הורה בית משפט מחוזי תל אביב ביום 7.11.11 במסגרת גזר דין נקבע כי העותר ירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בבית לסובה החל מיום 6.12.11.

ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בהחלטת הממונה שהינה החלטה סבירה ונכונה בנסיבות עותר זה.

לגופו של עניין דין העתירה להידחות:

1.         אני מוצאת חובה לציין כי מרבית טיעוני העתירה מופנים כנגד הממונה, עזות מצחו, ולא בכדי, מצא בית המשפט לצטט במסגרת ההחלטה את נימוקי העתירה כלשונן. וחבל שכך וזו על דרך ההמעטה, הכל כפי שיוברר במסגרת החלטה זו.

2.         העותר הגיש עתירה קודמת שמספרה 42623-04-12 (להלן: " העתירה הראשונה"), שעניינה בקשה לביטול החלטת הממונה בדבר הפסקה מינהלית של  עבודות שירות שניתנה במרץ 2012, בשל אי סבירות ההחלטה.

3.         במסגרת העתירה הראשונה בדיון שנערך ביום 8.5.12, הוחלט כי הדיון יידחה ליום 19.6.12 ועד למועד זה על המשיב למצוא לעותר מקום עבודה לריצוי עבודות השירות החל מיום 13.5.12 כשהעותר הוזהר שאם לא יקיים הוראות הממונה המתייחסות לעבודות השירות, תידחה עתירתו ויהא עליו לרצות יתרת תקופת המאסר בפועל. למועד הדיון הנדחה היה על המשיב להמציא דו"ח מפורט לעניין התנהגותו של העותר.

החלטה זו ניתנה על ידי מותב זה וזאת לאחר עיון בבקשת העותר ובתשובת המשיבה לעתירה.

לאור ההחלטה מיום 8.5.12, הוגש דו"ח המשיב ממנו עולה כדלקמן: